מבולמוסים בלתי נשלטים לאכילה קשובה לגוף וירידה של עשרות ק"ג
מאד נהניתי מהתכנים ומהקונספט הכללי של התהליך. הסדנא חידדה לי את הידיעה, כי העיסוק הוא פחות "מה אני אוכלת" ויותר "איך, ולמה אני אוכלת", ז"א המקור לאכילה הוא שונה ומכאן שגם הפיתרון מגיע מנקודה אחרת.
זו לא עוד סדנה מיני רבות בענייני דיאטות. הרגשתי שמכבדים אותי מאוד בכך שהמפגש תוכנן לפרטי פרטים, תוכניתו הייתה ברורה למנחה, לאופירה, שהתקדמה צעד צעד בצורה לוגית, מרתקת כשהתוצאה - הבנה עמוקה את הרציונל, שלבי העבודה והתהליכים שמשתתף אמור לעבור. יצאתי מהסדנה: 1) עם ידיעה ברורה ומלאה שזו לא עוד דרך אחת מיני רבות בענייני דיאטות שממילא אמורות לא להצליח עם הזמן, אלא ליציאה לחיים אחרים לחלוטין, כשבמרכזם לא תעמוד השאלה מה/כמה/למה אכלתי, אלא אני כאדם בוגר הלוקח אחריות על עצמו ועל חייו, ושבהחלט ובאמת, לא באופן מליצי, עומדים להשתנות חייו תכלית השינוי. 2) עם תחושה שאני בידיים טובות. המפגש היה מרתק, חדש עבורי, מענין. נפתחה בפני דרך/גישה מעניינת וחדשה לחלוטין, שנראית לי מאד מאד הגיונית.
הגישה הזו נתנה מענה מדויק לפיתרון שחיפשתי. אהבתי את הגישה המטפלת בסיבה, בגורמים ובאמונות שלנו כלפי אוכל וכלפי עצמנו ולא בסימפטום, ואת הגישה הרצינית המקצוענית והעמוקה של אופירה עם נושא האוכל ועם עצמה, המביאה ניסיון ודוגמא אישית.
הסדנה חדשנית ומאד דברה אליי, הרעיון אכן אחר ומסית את תשומת הלב מהייאוש והשיטות הישנות למקום אופטימי ומזכך יותר. אחרי שעה מתחילתה כבר הבנתי שעליי לעשות את המסע הזה וכבר מהרבה רעיונות שהועלו הגעתי למספר תובנות מאירות עיניים.
יצאתי מהסדנה עם תקווה!! הפגישה פנים מול פנים עם המעבירה של הסדנה, במקרה זה אופירה, חשובה לי מאוד. לדעת איך האדם נראה, מדבר, מקשיב. התרגילים היו חשובים מאוד והבהירו מה עושים בדרך הזאת בפועל.
לאורך כל התוכנית למדתי לאכול אחרת, להתייחס אחרת למחשבות ולאמונות ואף לקבל את גופי כמו שהוא.
מאז הילדות לא זכורה לי תקופה שבה אכלתי באופן כה פשוט ונטול מאבק כמו עכשיו. אני אוכלת מה שאני אוהבת ומה שטוב לגוף שלי, ובאופן כללי פחות עושה עניין מאוכל. במצבים של רעב רגשי האוכל פחות לוקח חלק וכבר לא מהווה פתרון אוטומטי עבורי. הוא איבד את הכוח שהיה לו פעם.
כמו שסיפרתי לך בטלפון, ממש לאחרונה התחלתי לקבל את גופי. יום אחד פשוט הבטתי במַרְאָה והייתי בסדר עם מה שראיתי.
אני רוצה לרזות עוד, אבל בעבר לא האמנתי שאגיע למצב בו אוכל לחיות את חיי בשלום עם גופי.
מאד התרגשתי כששמתי לב לשינוי הזה בעצמי.
ובנוגע לאמונות ולמחשבות - מפגש אחרי מפגש, גיליתי אמונות שקופות ובכלל תובנות חדשות על אופן החשיבה שלי והתפיסה שלי את העולם ואת עצמי.
למדתי להכיר את עצמי יותר טוב ולהשפיע יותר על איך אני רוצה לחיות את החיים.
אז תודה על תקופה נפלאה, מרתקת, מהנה ומשנת חיים. כי, החיים שלי כבר לא יהיו אותו הדבר, ואני ממש מודה לך שעזרת לי להגיע לכאן.
קיבלתי שקט מלא מהתעסקות באוכל, באכילה, במשקל, במראה שלי. ביטחון שאני ניראית במיטבי, רוגע לגבי כל דבר שאני אוכלת, וגיזרה שמשמחת אותי.
ההתמודדות שלי עם השמנה / הרזיה של ילדי היום בריאה יותר והתוצאות ניכרות בשטח, אני יודעת שאני נותנת להם כלים לחיים וחוסכת מהם שנים של עליות ומורדות.
שינית את חיי.... :)
לא עוד התקפי זלילה ובולמוסים ולא עוד בור עמוק שמנסה למלא באוכל ללא גבול וללא הצלחה, לא עוד הלקאה עצמית על אכילה זו או אחרת, לא עוד התעלמות מהַמַרְאָה (ראי)ומהַמַּרְאֶה שלי, לא עוד התעלמות מהרצונות ומהשאיפות שלי. נתת לי כל כך הרבה יותר מאיך להתייחס לאוכל, מודה לך על מי שאת.
בזכות חופש מאוכל אני יכולה להגיד היום בלשון עבר שהייתה לי הפרעת אכילה. זהו משפט שלעולם לא האמנתי שאוכל להגיד אותו. תמיד פחדתי שאמצא את עצמי שמנה ובודדה עוד 20 או 30 שנה. לא האמנתי שהדבר הזה ייעלם.
מאז תחילת התוכנית השלתי לא מעט ממשקלי. הקצב מאוד איטי, מספרים מדויקים אין לי (כי המשקל ואני לא חולקים עוד חיים משותפים) – אך אני יודעת מתחושה שלי, ממחמאות וממידות בבגדים שאני יורדת במשקל. על אף שאינני במשקל היעד שהוצב לי בקבוצות ההרזיה השונות, כבר יש לי ביקיני וביליתי בים לראשונה מזה עשר שנים. יש לי את הגוף שלי ואני אוהבת אותו, גם בשמלה, גם במכנסיים וגם בביקיני. היום אני יודעת שאת המאבק שלי באכילה הרגשית ניצחתי. בגדול (אולי בממדים אני קטנה, אך ברוח אני גְּדֵלָה עד בלי די...!)
ככל שהזמן חולף אני יותר ויותר מבינה כמה עמוק, שיטתי ומלא בתובנות התהליך הזה שאני עוברת בתוכנית! פשוט באמת מרגש כל פעם מחדש! להתקדם צעד קדימה לתוך עצמי לשמוח על כל קושי שצץ בדרך - כי הוא הזדמנות לצמיחה נוספת, ואחרי 10 חודשים לפתע לראות שאני קוצרת פירות!! מדהים!
לא תיארתי לעצמי שזה ככה, לא דמיינתי שאגיע לכאלו שינויים משמעותיים בחיים שלי (מלבד באכילה והרזייה), זה הרבה יותר עמוק ומשמעותי ממה שחשבתי, כל אחת צריכה לדעת את זה! חבל שלא הכרתי אותך קודם...
לקח לי הרבה זמן ועברתי תהליך ארוך, כי אין מה לעשות, צריך לנפץ הרבה מיתוסים ואמונות אבל יכולה להגיד לך שהגעתי למקום שעליו את מדברת. זה היה נשמע לי תמיד קצת הזוי, אבל הנה זה אמיתי. כל האסימונים נפלו, ופתאום יש רוגע כזה.
הידיעה שאוכל אצלי זה סתם עוד חלק. לא תופס משמעות גדולה מדי, אני לא מפחדת ממנו ואין שום רגשות אשם. גם אם אני אוכלת קצת יותר מידי או שיש אכילה רגשית, הכל בסדר.
אין שום פחד לעלות במשקל ואני ממש אוכלת מה שבא לי!
אז היום אני כמעט 15 קילו פחות ממתי שהתחלתי את התוכנית ואני ממש אחלה עם זה.
תודה רבה על הדבר המדהים שאת עושה והלוואי שכולם יגיעו למקום הזה!
תמשיכי להיות אישה מדהימה ולעשות עבודת חסד ולסייע לאנשים. אני תמיד מודה לך על כל הטוב שתרמת לי.
אני כיום יכולה להגיד שהגעתי לחופש האמיתי ואני שלמה עם עצמי.
אוהבת אותך.
מתרגשת להיות סוף סוף מהעבר השני - כמשתתפת ולא כקוראת מבחוץ. וחייבת לומר שכבר אחרי שני מפגשים ראשונים אני מרגישה איך נוצר בי איזשהו שקט פנימי שמאפשר לתהליך לתפוס תאוצה, כאילו שהדברים קורים מעצמם רק מעצם ההכרה בהם.
זו הזדמנות נדירה שפתחת בפניי! ממליצה לכל אחת לזכות לכך...
רציתי להודות לך על עולם שלם שזכיתי למלא עצמי בו בזכות העבודה שלי אתך. התחברתי לידע הנכון והבריא שקבלתי ממך. אני אוכלת אחרת לגמרי מאז. אכילה שהיא כיף, ללא המנעות וללא חסכים, ואני לא במאבק! וגם ירדתי במשקל.
מה שחשוב, שטוב לי, ורואים את זה.
שנים הייתי במערכת יחסים לא-בריאה עם אוכל ועם הגוף שלי, במאבק מתמשך ובמעגל של בושה ואשמה ללא יכולת לצאת ממנו. התכנית עזרה לי 'לתכנת מחדש' את האופן שבו אני מייחסת לאוכל, לאכילה, לגוף שלי - בדרך חיובית, נטולת בושה ואשמה. אחרי כל כך הרבה שנים של מאבק זו הקלה לחיות בדרך חדשה זו!
ברצוני להודות לך מקרב לב על סדנת "חופש מאוכל" בהנחייתך בה השתתפתי. אין לי מספיק מילים בכדי לתאר עד כמה תרמה לי הסדנה. אני חשה זאת יום יום, שעה שעה, וגם חושבת ונזכרת בך המון. אמנם אני מרגישה, כפי שאמרת, שאני רק בתחילת הדרך, אבל יחד עם זאת, כעת אני מצוידת בתחושת בטחון בדרך הזאת שלא הייתה לי לפני הסדנה. הרי באיזשהו מקום, אנחנו תמיד בתחילת הדרך, לא? דרך אגב, הנסיעה להודו לא יצאה לפועל בסופו של דבר. הבנתי שיש לי כמה דברים חשובים לעשות פה לפני כן. אני מקווה ומאמינה שביום מן הימים זה עוד יקרה, בינתיים, אני לוקחת את הזמן.
אופירה, תמשיכי לעשות מעשים טובים ולעזור לאנשים. הלוואי וירבו כמוך.
מהרגע הראשון הבנתי שהסדנה איננה עוד דרך לרדת במשקל אלא סדנה העוסקת במודעות ובקבלה כאשר האוכל הוא כלי ההתבוננות.
…ומעבר לזה, למדתי לשחרר. ואולי הביטוי החד ביותר הוא שלמדתי לשחרר את הרצון להיות רזה. לא שיניתי את דעתי אלא שאני פחות צריכה את זה. טוב לי ככה ואני בסדר כמו שאני.
…ובעיקר, למדתי שאני בתהליך. שהדברים לא באים זבנג וגמרנו אלא אני כל הזמן מסתכלת וכל הזמן לומדת על עצמי דברים חדשים. ודרך האוכל אני רואה גם איך אני פועלת בתחומים אחרים בחיי.
לפני כארבע שנים, אחרי שנים רבות של דיאטות – כל הסוגים כמעט – הבנתי פתאום שני דברים. הבנתי שלדיאטות, לכל אחת ואחת מהן, אין כוח או חיים משל עצמן ומי שאחראי להרזיה שלי היא – כן, אני בעצמי. ועוד הבנתי שכל בעיית המשקל והאוכל שלי לא נמצאת בבטן (או בכל מקום אחר בגוף) אלא בראש. בראש בלבד . …באתי (לסדנה) עם ראש פתוח, אמונה שלמה וידיעה שאין לי לאן לחזור. מאז הסדנא והפגישות הראשונות ירדתי כ- 15 קילוגרם אבל הכי חשוב בעיני: הצלחתי להשתחרר ממערבולת האוכל .הרעב אינו מפחיד יותר וכמוהו גם האוכל עצמו … …אני לא מייסרת את עצמי אחרי שאכלתי שוקולד, לא אוכלת עד להתפוצצות ונקייה מרגשות-אשם . ועדיין אני יורדת במשקל – לאט אבל בטוח.
ברצוני להודות לך מקרב לב על סדנת "חופש מאוכל" בהנחייתך בה השתתפתי.
אין לי מספיק מילים בכדי לתאר עד כמה תרמה לי הסדנה...
שירי בן-דב
אופירה!
אני רק רציתי לשתף אותך במשהו ולהודות לך על התוכנית הנהדרת שאת מעבירה.
באהבה,
אמיר
הגעתי לסדנה כדי ללמוד איך לשמור על משקל יציב לתמיד. תקופת הלימוד הייתה עבורי מרתקת, מעין מודעות עצמית דרך נושא האוכל. בתקופה זו למדתי לקבל את העובדה שאני המשגיחה הפרטית שלי בכל הקשור באוכל ובכלל.
הגעתי לחופש מאוכל עם ראש פתוח, כי הבנתי שהחופש מתחיל קודם כל עם לרזות מהראש...
התהליך הוטמע בי לחלוטין אחרי כמה מפגשים קצרים, והרגשתי שלא הגעתי רק בשביל דיאטה אלא בשביל שינוי הרגלי אכילה...
למדתי להיות קשובה למה שהגוף צריך באותו רגע, ולאכול בלי חרטות...
