אחרי שנים ש"חינכו" אותך שכדי לרזות 

עליך להתנזר מאוכל אהוב, לנהל מאבקים פנימיים

בלתי פוסקים, לחשב כל קלוריה ולספור צעדים, 

 גלי דרך שפויה לרזות ולהשאר במשקל יציב 

בעזרת שיטת 'חופש מאוכל' ששחררה אלפי נשים

הזמיני עכשיו את הספר ותתכונני להתאהב

לאכול מה שאת הכי אוהבת ללא רגשות אשמה, לאהוב את גופך, להישאר במשקל רצוי ויציב – בלי קשר למה שאת אוכלת – זו זכותך, ולא, זה לא חלום!

אפשר להשתחרר מהתלות באוכל גם אחרי שנים של אכילה רגשית,
של חוסר שליטה ומאבק במשקל, ולחזור לאכילה שפויה ומיטיבה
באופן טבעי, ולבריאות וחיוניות מירבית. 
הספר הזה ידריך אותך לשם בדרך של אהבה.

"חופש מאוכל" הוא ספר חווייתי, מעורר השראה ומחשבה, פרקטי, 
ובו כלים, דוגמאות וסיפורים שיובילו אותך צעד אחר צעד לעבר השינוי.

"חופש מאוכל" הוא ספר חווייתי, מעורר השראה ומחשבה, פרקטי, 
ובו כלים, דוגמאות וסיפורים שיובילו אותך צעד אחר צעד לעבר השינוי.

הספר מושתת על השיטה 'חופש מאוכל' שצמחה מתוך ניסיונה האישי
של אופירה שאול ‒ למודת דיאטות, מאבק במשקל ואכילת יתר במשך עשרים שנה, אשר עברה בעצמה בשנת 1985 תהליך משנה חיים שאפשר לה לשנות את דפוסי החשיבה ואת ההתנהלות שלה
עם אוכל ועם הגוף, לרזות עשרים קילוגרם,
ולהישאר במשקל יציב ‒ באופן טבעי וללא מאמץ

הזמיני את הספר "חופש מאוכל" כבר עכשיו ותקבלי אותו במשלוח הביתה ב- 25% הנחה ועם הקדשה אישית

מה מחכה לך בספר?

  • הפילוסופיה והתשוקה העמוקה עליהן מבוססת השיטה והדרך "חופש מאוכל"
  • סיפורים מעוררי השראה וחוייות מתוך התהליך והעולם האישי שלי ושל תלמידות שלי שמלמדים על הדרך, היישום וההטמעה של השיטה
  • כלים ותרגילים מעשיים מתוך ההדרכות שלי בתוכנית שיעזרו לך להטמיע את הרעיונות והדרך בחיי היום-יום
  • מהם הקווים המנחים לאכילה שפויה, נעימה ומדוייקת, ולעולם-פנימי-עשיר שיתגלה לך מעבר לאוכל
  • 4 השלבים של התהליך והדרך "חופש מאוכל" – לחיים מלאים, משמעות וסיפוק
  • מה יכול לעכב, או להאיץ, את התהליך שלך, להשגת התנהלות מאוזנת ורגועה עם אוכל לאורך שנים

נעים מאד, אני אופירה שאול

מייסדת שיטת חופש מאוכל. 
מ- 1993 אני מלווה א-נשים לשחרור מאכילה רגשית ומהמאבק במשקל,
מומחית ל'שפת החשיבה המרזה' ולאיזון באכילה ובמשקל לאורך זמן. 
אני מביאה את החוויות, התובנות ונסיון של עשרות שנים
מאז תהליך השחרור שלי מאכילה רגשית ויו-יו במשקל,
מעיסוקיי כנטורופתית ומוסמכת ברפואה סינית, כמנחת קבוצות,
כמאסטר אווטר®, כמנטורית וכמאמנת, וכמי שנמצאת כבר עשרות שנים
בתהליכי צמיחה והתפתחות אישית.

אני למודת דיאטות, מאבק במשקל ואכילת-יתר במשך 20 שנה.
עברתי בעצמי תהליך משנה חיים של שינוי דפוסי החשיבה
וההתנהלות שלי עם אוכל, עם הגוף ועם עצמי, בעקבותיו
רזיתי 20 ק"ג ואני נשארת באותו משקל כבר עשרות שנים
באופן טבעי וללא מאמץ.

אני פונה לכל מי שרוצה לחיות את החיים במלואם,
להיות בוחרת, חיונית, בריאה, שמחה,
ורוצה שההתנהלות שלה עם אוכל והמשקל תהייה ללא מאבק –
מאוזנת, רגועה ובטוחה לאורך שנים ארוכות,
ורוצה להגיע לאותו חופש ושקט עם אוכל והמשקל
שאני בעצמי השגתי.

אופירה שאול
בוגרת התכנית: יצאתי מכלא הדיאטות
'חופש מאוכל' הציל אותי! בזכותו אני יכולה להגיד היום בלשון עבר שהייתה לי בעית אכילה - משפט שלעולם לא האמנתי שאוכל להגיד. יצאתי מכלא הדיאטות, מתחושת האסור, מהלקאה עצמית וביקורת על עצמי וגופי, מחוקים קפדניים, מ'ימים טובים' ו'ימים רעים'. 'חופש מאוכל' עשה עבורי מה ששלוש פסיכולוגיות ושתי דיאטניות שמתמחות בבעיות אכילה לא הצליחו
ליבי: אני מרגישה שאת מדברת אליי דרך הספר. איפה את והתכנית הייתם כל חיי ...
ביום חמישי בעלי הביא לי את הספר מהדואר. התחלתי לקרוא בשישי ואני כבר באמצע הספר. אני מרגישה שאת מדברת אליי דרך הספר. איפה את והתכנית הייתם כל חיי ... אני מתרגשת תוך כדי קריאה שוב ושוב. היום יישמתי את האכילה כל 5-6 שעות. ואיזה פלא, בגלל ששתלתי בראש שאני צריכה לאכול אחרי פרק זמן כזה בכלל לא חשתי רעב כל היום.
דניאל: אני חושבת שהצלת אותי
הגעתי לספר שלך אחרי חודשים רבים של ייאוש, וכבר שבוע שאני ״משתמשת״ בחופש מאוכל ואני חושבת שהצלת אותי!!! אני אוכלת מה שאני אוהבת ונשארת באותו המשקל (אפילו ירדתי קצת) והכי חשוב בלי רגשות אשם! את לא מבינה איך אני מאושרת שמצאתי את הספר שלך, הוא באמת באמת שינה לי את כל צורת החשיבה, וההתעסקות שלי באוכל (שזו גם הייתה ההתעסקות העיקרית שלי- מה לאכול מתי וכמה וכל קלוריה לא במקום שהייתה נספרת אצלי) כבר לא קיימת! אני אוכלת כשאני רעבה וכשהגוף שלי באמת צריך את זה ולא מתפוצצת!! תודה תודה שהחיים שלי הולכים להשתנות בזכותך!!

למה דיאטות לא עובדות. פרק מתוך הספר "חופש מאוכל"

כשאת חושבת על דיאטת הרזיה, אילו אסוציאציות מתעוררות בך?
כמה דיאטות עשית עד היום?
האם הדיאטות הועילו לך? מה היו התוצאות שלהן?

כשאני שואלת אנשים למודי דיאטות את השאלות האלה, הם בדרך כלל חלוקים בתשובותיהם: יש כאלה שחושבים או שכבר יודעים שדיאטות אינן עוֹבדות, ויש כאלה שחושבים שכן.

הפנטזיה שלי – להיות רזה ולהישאר במשקל יציב לתמיד, ללא התעסקות יתר באוכל – לא התממשה במשך שנים. אמנם רזיתי בכל דיאטה שעשיתי, ובכך מימשתי חלק מהפנטזיה, אבל תמיד השמנתי בחזרה. בכל פעם מחדש.

מה גורם לאדם להחליט שממחר דיאטה

הסיפור של דנית

דנית התחילה לעשות דיאטה לאחר שיום אחד החליטה שזהו, היא לא יכולה להמשיך לחיות ככה – לאכול 'לא בריא', להרגיש חסרת אנרגיות ולהתעלם מהעובדה שהיא שמנה מדי. הגיע הזמן להתחיל דיאטה. היא רצתה לרדת בסך הכול חמישה קילו – או לכל היותר עשרה – אבל כשעלתה על המאזניים בתחילת הדיאטה, ראתה לתדהמתה שהמספר על הצג כבר קרוב לתחום התלת־ספרתי. אחרי שירדה את חמשת הקילוגרמים הראשונים, הופתעה לגלות שהיא יכולה להמשיך. כשרזתה עשרה קילו קיבלה עוד יותר מוטיבציה. היא נעצרה בעשרים, בעיקר כי לא האמינה שתוכל לרזות עוד.

היא רק רצתה לעשות הפסקה לפני שתמשיך להשיל קילוגרמים, אבל התאכזבה לגלות שהעמידה במקום כרוכה במאמצים גדולים אפילו יותר מתהליך ההרזיה עצמו. המאמץ לשמור על המשקל היה שוחק, ויותר מכול היא פחדה לאבד את כל מה שכבר השיגה. הפחד להשמין בחזרה התבטא בתסמיני חרדה, וגם בהשמנה. אמנם ה־BMI שלה ואחוזי השומן בגופה היו עדיין תקינים, אבל כל השאר היה מטורף לחלוטין: היא חשבה על אוכל, תכננה אכילה, נמנעה מאוכל והתעלמה מאוכל, אף שהאוכל לא הפסיק להופיע מולה ולהתריס שוב ושוב – "אני כאן". היא התחילה לקרוא כתבות על איך לעבור בשלום את ארוחת החג, או איך להתמודד עם המתוקים. היא קראה גם על הסטטיסטיקה העגומה שלפיה רוב האנשים (95%–97%) שרזו בעזרת דיאטה שבים למשקלם הקודם (אם לא יותר) תוך שלוש עד חמש שנים. היא למדה שכדי להימנע מכישלון וממימוש אותה סטטיסטיקה, המומחים ממליצים להגביר פעילות גופנית ולהתמיד בה, ובעיקר – לנהל יומן אכילה, לתכנן ארוחות, לחשב, לקזז, להישקל ולהיות כל הזמן עם היד על הדופק, בידיעה שכדי לשמור על המשקל יש להתנהל כך עד סוף הימים.

הנחת היסוד שלפיה אישה שלא מצליחה בדיאטה היא כישלון לא תאמה את הלך הרוח שלה. היא לא הבינה כיצד ייתכן שאישה מוצלחת שעושה כל כך הרבה – אימא לילדים, אישה עובדת, נאה ובריאה – תולה את ההערכה העצמית שלה במשקל ובתפריט שלה.

זו הנקודה שבה החליטה שלא תוכל להמשיך באותה דרך; שלא ייתכן שכך היא צריכה לחיות לתמיד, כשמצב הרוח שלה מותנה במספר על המאזניים, מספר שרודף אותה בכל רגע ורגע וקובע את ערכה ואת הביטחון העצמי שלה.

כשפגשתי אותה היא הייתה סקפטית מאוד בנוגע לאלטרנטיבה שהצעתי, אבל גם אומללה מאוד: אף שהגיעה למשקל היעד שלה, היא המשיכה להשקיע חלק גדול מאוד מזמנה במשמעת ברזל כדי לשמור עליו. כל גרגיר שאכלה מחוץ לדיאטה הקפדנית שהתמידה בה במשך שנה – רדף אותה. בכל בוקר התעוררה כשהיא משוכנעת לחלוטין שכל הישגיה נעלמו. זה לא היה הגיוני. היא הבינה שמשהו לא עובד.

בנקודה זו היא כבר הייתה מוכנה לשקול מחדש את הטענה שלתודעה יש תפקיד חשוב בהשמנה ובהרזיה, ושכדי לחולל שינוי ולהשיג את מה שהיא מחפשת יהיה עליה להתחיל מבפנים.

גם אחרי שהבינה את זה, ובפרט לנוכח התסכול שגרם לה הכישלון הצורב, לא קל היה לה להשתנות. היא נדרשה להטיל ספק בכל מה שידעה עד אז, ואת זה לא תמיד קל לשחרר. תוך כדי תהליך וכוונון היא למדה להקשיב פנימה, לעצמה, ולשים לב למה שגורם לה לפנות לאוכל ולדפוס החשיבה הביקורתי שבגללו לעולם אינה מרוצה מהגוף שלה ומעצמה בכלל. היא הבינה שהיא יכולה ללמוד לבחור איך ומה לחשוב, ללמוד מחדש איך להקשיב ולאכול לפי צורכי הגוף שלה.

וכך היא חיה כבר יותר מעשור – אוכלת מה שהיא אוהבת, ללא מאבק, נשארת במשקל הרצוי לה, שקטה ורגועה, כי אין בה פחד שכל מה שהשיגה עלול להיעלם יום אחד. ולא פחות חשוב – כך גם אפשרה לילדים שלה לגדול, בלי שיצטרכו לעבור את כל מה שהיא עברה.

~

רוב האנשים עדיין נמצאים במלכוד הדיאטות: או שאנחנו מתפתים בכל פעם מחדש להיכנס שוב למשטר ולנסות להקפיד למלא את ההוראות של הדיאטה החדשה שמבטיחה הרזיה מהירה ואושר נכסף, או שכבר ויתרנו משום שאיננו מצליחים בדיאטות. וכשהכישלון מכה בנו שוב – בין אם זה אחרי שבוע, חודש או שנה בדיאטה, ובין אם חוסר האונים הוביל אותנו להפסיק לנסות – אנחנו כבר מתורגלים היטב לקבל על עצמנו את האשמה ולבקר את עצמנו על חוסר יכולתנו להתמיד, על היעדר כוח הרצון ועל הרפיסות הבלתי מוסברת. וכך אנחנו מוכיחים לעצמנו שוב ושוב שאנחנו לא בסדר, שיש בנו פגם.

להיות בדיאטה פירושו להאמין שאם תסמכי על עצמך ואם תקשיבי לעצמך את עלולה לבלוע את כל העולם; שאי אפשר לסמוך עלייך בכל הקשור לרעב שלך ולאכילה שלך; שיש בך פגם; שלא בסדר להיות אַת עצמך; שאת צריכה להיות סגורה ומסוגרת כדי שישמרו עלייך ועל כל צעד שלך.

דיאטת הרזיה היא פתרון זמני בלבד. סביר להניח שכמה מהסיבות למצב המשקל שלך והאכילה שלך ולמאבק המאמלל שאת נתונה בו טמונות בריבוי הדיאטות שעשית או שניסית לעשות, ובאמונות הרווחות אשר לבחירה מה לאכול ומה לא – אמונות שלא בהכרח תואמות את טעמך האופטימלי. לכן אחרי כל דיאטה מגיע הבולמוס שדומה לה בהיקפו. תכניות הדיאטה גם מתעלמות בדרך כלל מהצרכים הרגשיים שלך וממנגנון הרעב והשובע. הן אפילו מעודדות אנשים לפחד מתחושת הרעב ולהימנע ממנה, מתוך מחשבה שאי אפשר או שלא כדאי לסמוך על התחושה הזו, ושעדיף להקשיב לעצות ממקור חיצוני במקום להקשיב לגוף ולמסרים ממנו, לצרכים שלו.

הצעד הראשון הוא להכיר בכך שסוגיית המשקל והאכילה והמאבק המתלווה אליה אינם יכולה להיפתר בעזרת עוד דיאטה־ספורט־ספירת קלוריות. ההכרה בכך חשובה מאוד להצלחתך בדרך. אולי את, כמו רבים אחרים, אוכלת יתר על המידה כי:

  • את חושבת שהאכילה תרגיע אותך;
  • לא אכלת כבר המון זמן;
  • לא יהיה לך זמן לאכול מאוחר יותר;
  • האוכל ייגמר ולא תוכלי לאכול ממנו אחר כך;

או בגלל מיליון מחשבות אחרות שגורמות לך לפנות לאוכל, למרות תחושת הגוף שלך המסמנת שאינו זקוק לאוכל כרגע. כשאת בדיאטה, את עושה כמו כולם בדיוק את הדבר המתבקש – את אוכלת לפי הוראות הדיאטה; המטרה לרזות בהקדם היא המניע, ולאוֹרה גם נמדד טיב האכילה שלך, והיא נושפת בעורפך ומדרבנת אותך או שוברת אותך.

קשה להתעלם מהגוף ומהכיף שבאכילה לאורך זמן, וכשמתחיל להיות קשה את אומרת לעצמך: "טוב, זה לא משמין אז מותר לי"; "גם ככה שברתי את הדיאטה, אז אני יכולה לאכול עוד"; "כל עוד אני אוכלת כל שלוש שעות כדי להימנע מרעב אני בסדר, כי כשאני רעבה אני מאבדת שליטה"; "אכלתי מעט היום, אז מגיע לי"; "התמודדתי עם אתגר קשה – מגיע לי", ועוד ועוד מחשבות מעין אלה, ששולחות אותך היישר אל האוכל.

אנחנו חיים בחברה שיש בה מידה מסוימת של התנכרות לגוף הפיזי: מנותקים מהמסרים שהוא שולח לנו. אנחנו, ואולי בייחוד הנשים, רגילים לראות בגוף שלנו סמל סטטוס חיצוני, שצריך להיראות טוב ולתפקד לפי הנורמה. לא נהוג לדבר על הגוף כעל מכונה מדהימה שיודעת בדיוק מה טוב עבורה, או כעל מקור ידע שביכולתו להעניק לנו אושר ובריאות. כשאנחנו חושבים על הגוף שלנו, מה אנחנו יודעים? שהוא לא טוב כי הוא לא רזה מספיק. התפיסה הזאת הולידה הן את האכילה הרגשית והן את דיאטות ההרזיה שמנסות לרסן אותה.

אף אחד לא לימד אותנו שהגוף הוא שצריך לקבוע מתי אוכלים, בדיוק כמו שהגוף קובע מתי הולכים לשירותים. אנחנו אמנם מתגמשים לפי סדר היום שלנו, אבל לא נלך שלוש פעמים בשעה לשירותים אם אין לנו צורך בכך, אז למה אנחנו עושים את זה עם אוכל?

כי אוכל הוא כיף, כי אוכל הוא נעים, כי אוכל הוא טעים, כי אוכל הוא זמין מאוד. כי אוכל לא מותח עלינו ביקורת. הוא זמין לנו לנחמה, לסיפוק מידי, לפינוק שאנחנו זקוקים לו, וקל מאוד לאכול ולספק את הצרכים החסרים גם כשלא רעבים. אנשים אוכלים יותר מדי מכל הסיבות האלה – ולא כי משהו לא בסדר אצלם.

כמעט כולם 'משתמשים' באוכל במידה מסוימת. אולי התרגלת לחשוב שיש לך בעיה מיוחדת הקשורה בחינוך שקיבלת או בגֶנים שלך. אולי את מאמינה שאת גרגרנית או שאת פשוט אוהבת לאכול. אני מאמינה שכולם אוהבים לאכול. אך טבעי הדבר, לא זו הבעיה. אבל לא כך מלמדים בתכניות ההרזיה השונות; ברוב תכניות הדיאטה מתמקדים פחות בעובדה שאכילה היא טבעית, מהנה וחיובית, ויותר בעוול שהיא גורמת לנו. אכילת יתר, או אכילה רגשית, היא תופעה הגיונית ומובנת בחברת שפע. התופעה גם נפוצה יותר ממה שחושבים, והיא בהחלט לא שמורה רק לאנשים כבדי משקל; אלא שבקרב מי שסובלים ממשקל עודף היא הפכה לבעיה מציקה פיזית ורגשית, והיא הולכת ומחמירה עם הזמן.

קצת אמונה

אחד ההיבטים המזיקים של דיאטות ההרזיה הוא הרעיון שלפיו את לא יכולה לסמוך על עצמך: את לא יכולה לסמוך על עצמך שתדעי לבחור מה לאכול – הדיאטה תבחר עבורך; את לא יכולה לבחור מתי וכמה תאכלי – את צריכה שהדיאטה תגיד לך.

כדי שתוכלי לצאת לעצמאות ולחופש ביחסך לאוכל ולגוף שלך, חשוב שתלמדי לסמוך על עצמך ועל גופך גם בתחומים אחרים בחייך.

גם אם יש לך ביקורת רבה על הגוף שלך – הוא עדיין יודע בדיוק כמה אוכל הוא צריך, איזה אוכל ומתי. זו יכולת שאי אפשר להרוס. מה שהתקלקל אחרי שנים ארוכות של דיאטות והקשבה לקולות חיצוניים הוא היכולת שלך להקשיב פנימה – לתקשר עם גופך ולהיענות לצרכיו. ואת היכולת הזאת יש באפשרותך לשקם.

את יכולה ללמוד מחדש לנהל תקשורת מדויקת עם גופך. החליפי את התקשורת עם הדיאטה בתקשורת עם עצמך.

אהבה מעצימה. שנאה מחלישה

שינוי לא יכול להתרחש במרחב של שנאה. אנשים לא משתנים כשהם שונאים או אפילו מתעבים את עצמם. כשאת מוֹנעת מעצמך, מתעבת את עצמך ומבקרת את עצמך, את לא הופכת להיות מי שאת רוצה להיות – אדם מאושר, אוהב ושבע רצון. האמצעים להגיע למטרה הזו לא יכולים להיות מנותקים מערכי המטרה עצמה. היחס שלך לאוכל ולגוף שלך יעצב את מי שאת. אם תנסי להשתנות בתוך מרחב של אשמה, בושה וקיפוח, תהפכי לאדם שמתפקד מתוך רגשות אשמה, בושה וקיפוח, ותמשיכי להסתכל על עצמך מבעד לעדשות של שנאה עצמית וחוסר שביעות רצון. אלה לא יכולים להוביל לשינוי ולאהבה.

הדרך היחידה האפשרית להגיע לשינוי בר־קיימה (טרנספורמציה) היא על־ידי מודעות, התבוננות וקבלה של המצב. תידרשי לקבל אחריות על המצב – על האכילה, על הגוף ועל המשקל כמו שהוא היום; להיות מחויבת לעשות מה שצריך כדי להיות האדם שאת רוצה להיות – אדם שמח, אוהב, מרוצה, שחי את חייו על־פי ייעודו, בחירתו ורצונו. כאשר תזנחי את הדיאטות ואת ההקשבה למדדים חיצוניים, ותחיי את החיים שאת רוצה לחיות – גם הקילוגרמים יתחילו לנשור. תוכלי להזין את עצמך באופן המדויק ביותר, ותתייצבי במשקל שבריא עבורך וטוב לך, וכך הוא גם יישאר לתמיד.

הזמיני עכשיו את הספר ותקבלי אותו במשלוח הביתה עם הקדשה אישית

לאכול מה שאת הכי אוהבת ללא רגשות אשמה, לאהוב את גופך, להישאר במשקל רצוי ויציב – בלי קשר למה שאת אוכלת – זו זכותך, ולא, זה לא חלום!

אפשר להשתחרר מהתלות באוכל גם אחרי שנים של אכילה רגשית, של חוסר שליטה ומאבק במשקל, ולחזור לאכילה שפויה ומיטיבה באופן טבעי, ולבריאות וחיוניות מירבית. הספר הזה ידריך אותך לשם בדרך של אהבה.

"חופש מאוכל" הוא ספר חווייתי, מעורר השראה ומחשבה, פרקטי, ובו כלים, דוגמאות וסיפורים שיובילו אותך צעד אחר צעד לעבר השינוי.

הספר מושתת על השיטה 'חופש מאוכל' שצמחה מתוך ניסיונה האישי
של אופירה שאול ‒ למודת דיאטות, מאבק במשקל ואכילת יתר במשך עשרים שנה, אשר עברה בעצמה בשנת 1985 תהליך משנה חיים שאפשר לה לשנות את דפוסי החשיבה ואת ההתנהלות שלה
עם אוכל ועם הגוף, לרזות עשרים קילוגרם,
ולהישאר במשקל יציב ‒ באופן טבעי וללא מאמץ

מה מחכה לך בספר?

  • הפילוסופיה והתשוקה העמוקה עליהן מבוססת השיטה והדרך "חופש מאוכל"
  • סיפורים מעוררי השראה וחוייות מתוך התהליך והעולם האישי שלי ושל תלמידות שלי שמלמדים על הדרך, היישום וההטמעה של השיטה
  • כלים ותרגילים מעשיים מתוך ההדרכות שלי בתוכנית שיעזרו לך להטמיע את הרעיונות והדרך בחיי היום-יום
  • מהם הקווים המנחים לאכילה שפויה, נעימה ומדוייקת, ולעולם-פנימי-עשיר שיתגלה לך מעבר לאוכל
  • 4 השלבים של התהליך והדרך "חופש מאוכל" – לחיים מלאים, משמעות וסיפוק
  • מה יכול לעכב, או להאיץ, את התהליך שלך, להשגת התנהלות מאוזנת ורגועה עם אוכל לאורך שנים
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן