יוצאים לחופש מאוכל למרות ההתנגדות לשינוי

פורסם לראשונה בעלון חופש מאוכל - ינואר 07
אופירה שאול
23.09.07

"ממחר אני מתחיל ללכת לחדר כושר", "השנה אני בטוח מרזה", "זהו, הגיע הזמן להפסיק לעשן". מוכר?רבים מאיתנו נוהגים להבטיח לעצמם (ולעיתים אף לסביבתם) הבטחות שונות ומשונות בתאריכים סמליים (תחילת שנה, יום הולדת, יום כיפור וכד') מתוך אמונה גמורה ש"הפעם זה יקרה". אולם, לאחר מספר ימים, ההבטחות נשכחות עד לפעם הבאה. במאמר זה ננסה לבחון הסברים פיזיולוגיים ונפשיים כסיבות אפשריות להתנגדות שאנחנו חשים בכל פעם שאנו רוצים לבצע שינוי (למרות שאנו יודעים שהוא טוב עבורנו), ובהמשך נראה כיצד שיטת חופש מאוכל™ מאפשרת לנו להתגבר על ההתנגדות לשינוי ולבצע אותו בכל מקרה.

האם גם אתם מבטיחים ולא מקיימים?

אם אתם מזדהים עם הכתוב בפתיח, אתם עשויים כבר לנוע בחוסר נוחות, להרגיש מחנק בגרון ואולי אפילו אתם שוקלים להפסיק את המשך קריאת המאמר הזה. היות ובתוככם אתם יודעים שאתם צריכים לבצע שינוי חשוב בחייכם, אבל קשה לכם להוציאו לפועל. ייתכן וגם אתם מבטיחים לעצמכם שוב ושוב "ממחר, אוכל פחות..., אשלים את הסמינריון באוניברסיטה, אבזבז פחות" ועוד. אולם לא עומדים במילתכם ולמעשה, עוד באותו היום אתם כבר מוצאים עצמכם "מגהצים" את כרטיס האשראי ומוציאים כספים שאין לכם, הולכים לישון במקום לכתוב עוד פרק בעבודה, ומסיימים עוד חבילת שוקולד כשכל ההבטחות נשכחות. במילים אחרות, אתם חשים התנגדות לשינוי בין אם אתם מודעים לכך ובין אם לאו.

סיבות פיזיולוגיות ונפשיות לביצוע שינוי

מדוע זה קורה? להתנגדות לשינוי יש הסברים שונים, החל מסיבות פיזיולוגיות מולדות, וכלה בסיבות רגשיות מגוונות. בהיבט של הדרך בה אנחנו מתוכנתים להגיב על שינויים, אנחנו מצוידים במוחנו במנגנון המכונה "הילחם או ברח". כשאנחנו עומדים בפני מה שאנחנו מפרשים כאיום על השלמות הפיזית ו/או הנפשית שלנו, משודרת "אזעקת פחד" לכל חלקי המוח שלנו ובתגובה מופרשים הורמונים שונים המפעילים מערכות גופניות שונות (את הלב וכלי-הדם, את השרירים ואת המעיים). וכך הגוף מוכן לפעולת בריחה או לחימה בגורם המאיים. בתהליך הזה לא מעורבים מרכזי החשיבה הגבוהים (כי אם מכונית עומדת לדרוס אותי בכביש, לא כדאי שאיעצר לחשוב איזו מכונית עומדת לפגוע בי, והאם הפגיעה של ג'יפ מסוכנת כמו הפגיעה של מיצובישי...), אלא, מדובר במערכת פרימיטיבית ובסיסית ביותר המוטבעת בנו בהיותה שריד אבולוציוני שהיה חיוני להישרדות בני-האדם.

מנגנון זה מופעל גם כשאנחנו עומדים להתנסות במשהו חדש לנו, או כשאנחנו מתמודדים עם מצב השונה מהמצבים המוכרים לנו היטב בחיי היום יום. ולכן, שינוי שמהווה בהגדרתו מצב חדש ולא וודאי הכרוך במידה כזאת או אחרת של פחד (בהוותו איום על השגרה הנוחה והמוכרת שלנו), מעורר אצלנו תגובת "הילחם או ברח" ומחייב אותנו להסתגלות ממושכת.

סיבות רגשיות הקשורות להתנגדות לשינוי קשורות למשל בפחד מהלא ידוע (הרע לפחות מוכר ואנחנו יודעים כיצד אנחנו מרגישים ביחס אליו), לקושי להתמודד עם אי-וודאות (למשל, "אם אשתנה, כיצד זה ישפיע על בן/ת הזוג? על המשפחה"?), לניסיון עבר שלילי ("עשיתי כבר המון דיאטות וזה לא הצליח לי אז למה שהפעם משהו יהיה שונה"? "איך אדע שחופש מאוכל היא שיטה שונה ממה שניסיתי עד כה"?), לאמונות המושרשות בנו כה עמוק, שלעיתים איננו מודעים אפילו לקיומם (למשל, "אני לא מרזה כי אין לי כוח רצון" או "בגילי כבר קשה לשנות").

לעיתים, אנחנו גם לא מודעים לתגמול ("רווחי משנה") מזויף ככל שיהיה, שאנחנו מקבלים מהמצב הנתון. למשל, כשאני עסוק כל הזמן בתכנון הארוחה הבאה, או כשאני נמצאת בעיצומו של התקף שנאה עצמית בגלל עוד בולמוס של אכילה, הדרמות הללו מהוות הסחת דעת הגוזלת ממני משאבים כה רבים של כוח, זמן ואנרגיות וכך אני נמנע/ת מלשאול את עצמי שאלות קשות ומורכבות (למשל, "מי אני"? "מה המטרות שלי בחיים"? "למה בעצם אני עסוק/ה כל הזמן באוכל"? "מה הייתי משנה בחיי כדי להרגיש יותר שביעות רצון / משמעות בחיי?" וכד'). ההימנעות הזאת, בצורה מעגלית, מפחיתה מצד אחד את החרדה מביצוע שינוי אמיתי בחיים ומהצד השני מנציחה את המצב הקיים, בעייתי וקשה ככל שיהיה.

שיטת חופש מאוכל נותנת מענה לכל הגורמים המעכבים הללו, במטרה לאפשר לכל מי שמעוניין בכך, לבצע שינוי מעמיק ואמיתי, הנשמר לאורך זמן. ניתן להשתמש בכלים שהשיטה מספקת לגבי לכל שינוי שאתם מעוניינים לבצע, בכל תחום של חייכם.

הצעד הראשון ליציאה לחופש מאוכל למרות ההתנגדות לשינוי (כלומר, השגת חופש מוחלט מההתעסקות האובססיבית בנושא האוכל והאכילה, המשקל והמראה החיצוני), הוא הכרה בעובדה שיש לי בעיה ושהבעיה יותר מורכבת מאשר "סתם עודף משקל". ולכן, כמו שהדבקת פלסטר אינה הפתרון המתאים (לאורך זמן) לריפוי פצע עמוק ומדמם, כך יש להבין, כי גם כאן אין פתרונות קסם ונדרש מאמץ מסוים ו/או ממושך בכדי שהמחר שלנו ייראה שונה מהאתמול. הבשורה הטובה היא שזה אפשרי וזה תלוי בך. אומנם מפתה להיצמד למי שמבטיח לכאורה, הישגים מהירים, כמו למשל דיאטה המבטיחה ירידה שבועית משמעותית במשקל על ידי תפריט מסוים, כדורים, שיק וכד'. אבל כל מי שעבר מדיאטה לדיאטה יודע שגם אם יש כאן פתרון הוא זמני למדי וכל עוד לא פותרים את הקשיים מהשורש הם יחזרו ויופיעו וימנעו מכם לחיות את החיים הטובים והמאושרים המגיעים לכם.

הצעד השני ליציאה לחופש מאוכל הוא להחליט, ש"מה שהיה היה" ושהמצב הנוכחי שלכם חייב להשתנות. כלומר, אינכם רוצים ואינכם מוכנים להמשיך ולחיות בדרך זו, של דיאטות והתעסקות מתמדת עם המשקל והאוכל. החליטו שאתם באמת רוצים ומתכוונים "לפתוח דף נקי" לשנה החדשה. לשם כך, מצאו לעצמכם זמן ומקום, וכתבו בצורה ברורה את מטרות החיים החדשות שלכם לשנה הקרובה והתחייבו לעצמכם לחפש ולמצוא (!) את הדרך המתאימה עבורכם להגשימן.

הצעד השלישי למציאת פתרון הולם לסוגיית המשקל העודף ו/או הפרעות האכילה, הוא לציין לעצמכם את המקום בו אתם נמצאים היום. להיות מודעים למקום זה היא נקודת פתיחה חשובה למסע המרתק שאתם עומדים לצאת אליו.

לשם כך אתם מוזמנים לענות לעצמכם על השאלות הבאות:

1. עד כמה מפריע לכם המצב כיום של המשקל העודף ו/או ההתעסקות עם האוכל, המשקל ומראה הגוף? דרגו עצמכם על סולם מ- 1 עד 10 (1 ? כלל לא, 10 ?מפריע מאד).
2. עד כמה חשוב לכם ואתם רוצים לעשות את השינוי במצבכם כיום? דרגו עצמכם על סולם מ- 1 עד 10 (1 ? נטול חשיבות, 10 ? חשוב מאד).
3. מה הכי גרוע שיכול לקרות? והאם במידה ומתממש "תסריט האימים" זה יהיה גרוע יותר ממצבכם כעת?
4. איזה מידע חסר לכם על מנת לדעת ולהחליט איזו דרך / שחופש מאוכל היא הדרך ההולמת בשבילכם לפתרון בעייתכם?

אם תהיו מספיק כנים עם עצמכם, התשובות לשאלות הללו יספקו לכם מידע חשוב שיבהיר לכם את האמביוולנטיות וחוסר הבהירות שלכם לגבי הסוגיה ויאפשר לכם להחליט עכשיו לבצע את השינוי שאתם תכננתם לעשות כבר מזמן, ו/או לזהות מה מונע מכם לעשותו.

למשל, אם התשובה לשתי השאלות הנ"ל הינה מספר גבוה למדי בסולם, די ברור הדבר, שהייתם רוצים לעשות את השינוי המיוחל, אבל יש 'משהו' שמפריע לכם לבצעו. הגדרת אותו 'משהו' כהתנגדות לשינוי וזיהוי מקור ההתנגדות יאפשר לכם למצוא את הפתרון המתאים ויפתח לפניכם את הדרך לחופש מאוכל.

עכשיו, כשאתם מודעים למקום בו אתם נמצאים, והמטרות לשנה הקרובה נהירות לכם, ואתם מחויבים למצוא את הדרך להגשימן, אני מאחלת לכם הצלחה במסע המרתק שהתחלתם לצעוד בו.

נשמח לשמוע מה דעתך?

הכותב: החופש מאוכל

יכול לעניין אותך:

12/09/2021
מהי חשיבה רזה?

אלו הנשים שמתחילות את התהליך ב"פור" אדיר (יתרון) - משום שהן עברו את הצעד הראשון ההכרה בכך שהמשקל, האכילה והמאבק המתלווה אליה אינם יכולים להפתר בעזרת עוד דיאטה-ספורט-ספירת קלוריות. הדיאטות ותכניות התזונה להרזיה המורות מה מותר לאכול ומה אסור או לא כדאי, או כל תכנית של אכילה קפדנית המוכתבת מבחוץ ולא מבחירה אישית שתואמת את […]

02/11/2016
עד הרעב הבא

כתיבה: שרון אנגל פורסם במגזין "דרך האושר" 26.12.06 לא ברור מה גורם לאדם שמן להחליט שמהיום הוא מתחיל דיאטה. מהיום, לא ממחר ולא ביום ראשון. יום אחד זה קרה. החלטתי שזהו, אני לא יכולה להמשיך לחיות כך. הגעתי למסקנה שאני אוכלת באופן לא בריא, שאני נטולת אנרגיות, שעורי משדר מצוקה מהשטויות שנדחפות לתוכו דרך מערכת […]

18/09/2016
לרזות מהר וללא מאמץ - אשליה או מציאות?

לרזות מהר ובמינימום מאמץ". זו לרוב, הפנטזיה השכיחה אצל מי שנדרש להוריד ממשקלו. שאיפה מקובלת זו מבטאת את התפיסה הכללית האופיינית לחברת השפע המערבית בתוכה אנחנו חיים. תפיסת עולם ה"מעודדת" אותנו להשיג "כמה שיותר" (כסף, קריירה, זוגיות, מוצרים חומריים), ולהשקיע בכך "כמה שפחות" (זמן, מחשבה ומשאבים שונים). במאמר זה אציג כיצד רעיון הדיאטה משתלב בתפיסה […]

לכל המאמרים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תאמרי ביי ביי לדיאטה

גלי את הסוד עכשיו!
תאמי שיחת ייעוץ
Simply - Digital Workshop
Powered by
cross linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram